1 הַאֶל אֲדֹנֶיךָ תְּמִיהָה הוּא, לְכָךְ נָקוּד חֲטַף פַּתַּח. וְכִי אֶל שְׁנֵיכֶם לְבַדְּכֶם שְׁלָחַנִי אֲדֹנִי? הֲלוֹא אֶל כֻּלָּם שְׁלָחַנִי, וּלְכָךְ בָּאתִי, שֶׁכָּל הָעָם יִשְׁמְעוּ וְיִרְאוּ, וְאַל יְסִיתֵם חִזְקִיָּהוּ לִמְרוֹד:
3 יֹאכְלוּ אֶת חֹרֵיהֶם. רְעִי הַיּוֹצֵא דֶּרֶךְ הַנֶּקֶב שֶׁלָּהֶם, וְלָשׁוֹן נָאֶה תִּקְּנוּ סוֹפְרִים לִקְרוֹתוֹ צוֹאָתָם. כָּךְ שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ מגילה כה ב: מִקְרָאוֹת הַכְּתוּבִים לִגְנַאי קוֹרִין אוֹתוֹ לְשֶׁבַח, כְּמוֹ דברים כח:כז ״בַּעֲפוֹלִים״ – ״בַּטְּחוֹרִים״, דברים כח:ל ״יִשְׁגָּלֶנָּה״ – ״יִשְׁכָּבֶנָּה״, ״חוֹרֵיהֶם״ – ״צוֹאָתָם״:
4 שִׁינֵיהֶם. מֵימֵי רַגְלֵיהֶם, שִׁינֵיהֶם צוֹאָה לַחָה. שִׁינֵי דְכַרְכַּשְׁתָּא שבת פב א הִיא הַחַלְחֹלֶת חולין נ א שֶׁקּוֹרִין טבחי״א בלע״ז, עוֹמֶדֶת עַל יְדֵי שָׁלֹשׁ שִׁנַּיִם:
